יום רביעי, 21 במאי 2014

[nashimbyarok-WIG] What American pressure? איזה לחץ אמריקאי על ישראל?

English translation follows Hebrew Arutz 7 article

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/276216

חדשות

י"ד באייר תשע"ד, 14/05/14 08:11

'לחץ אמריקאי על ישראל? אולי לחצוצון...'

 

ציר ישראל לשעבר בוושינגטון מתייחס בביטול לדיווחים על לחץ אמריקאי לוויתורים מדיניים: כשראשי ממשלות אמרו לא הם זכו להערכה.

שמעון כהן

בכנס נוסף להחלת הריבונות ביהודה ושומרון, כנס אותו ארגנה תנועת 'נשים בירוק' והתקיים אמש (שלישי) בישוב חשמונאים, הציג ציר ישראל לשעבר בוושינגטון, יורם אטינגר, את האופן הראוי בו יכולה ממשלת ישראל לעמוד בפני כל לחץ אמריקאי מתוך היכרות של מערך הכוחות הפוליטי האמיתי בממשל האמריקאי.

אטינגר קובע בדבריו כי הטענות על לחץ אמריקאי בלתי אפשרי הן טענות חסרות שחר. "אני קובע שכל מי שטוען שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בפני לחץ של נשיא אמריקאי, במיוחד כשהיא נמצאת מול איומים קיומיים כמו הגרעין האיראני והטרור האיסלאמי, או שהוא טועה בצורה דרמטית או שהוא מטעה בצורה שערורייתית", אומר אטינגר הסבור כי מקור הטעות הוא חוסר הבנת המבנה הפוליטי האמריקאי והיחס אותו מעניקה ארה"ב לבני שיחה.

בדבריו פרס אטינגר שורת תזכורות מהעבר בהן הוכיחו ראשי ממשלות ישראליים כי יש בכוחם לעמוד ללא מורא מול לחץ אמריקאי משמעותי פי כמה וכמה מזה הקיים כיום. "בשנת 48' לא היו בן גוריון צבא, כלכלה או דמוגרפיה. ארה"ב הטילה אמברגו צבאי בעוד הבריטים העבירו נשק לארצות ערב. ארה"ב צירפה הערכת מצב של הCIA ולפיו אין סיכוי למדינת ישראל בעימות מול מדינות ערב, ואפילו קבעה שבן גוריון יהיה אחראי לשואה שנייה תוך עשור שנים. תגובת בן גוריון הייתה 'לא' והוא הכריז על הקמת המדינה".

אטינגר הוסיף והזכיר דוגמאות נוספות מעמידתו של בן גוריון מול הממשל האמריקאי כאשר זה תבע ממנו לחדול מכיבושי הנגב, לא להחיל את החוק על מערב ירושלים ודרש קיום מו"מ למסירת שטחים מארץ ישראל. גם במקרים הללו שב בן גוריון והכריז 'לא' ופעל כפי שהבין שנכון לפעול למען המדינה הצעירה. "האמריקאים למדו להעריך את ממשלת ישראל דאז. השגריר האמריקאי הראשון מתאר בספרו את הפגישות עם היהודי נמוך הקומה שמעז לומר לא על כל אולטימאטום של מזכיר המדינה ג'ורג' מרשל, גיבור מלחמת העולם השנייה, אדם שכל העולם עומד דום לכל מילה שהוא אומר. את הספר הוא כתב מתוך הערכה רבה לבן גוריון ולרעיון המדינה היהודית".

עוד הוסיף אטינגר והזכיר את ההשפעה של מדיניות בן גוריון על אנשי הצבא האמריקאי. "בעקבות כושר העמידה והלחימה של ישראל הגיעה הקריאה של הרמטכ"ל האמריקאי להגדיר את ישראל כבת ברית".

גם ראש הממשלה לוי אשכול קיבל איומים אמריקאיים ולפיהם אם יבצע פעולת מנע ארה"ב תשקול סיוע למצרים המותקפים, אך הוא לא נענה ללחץ האמריקאי ו"הדבר לא גרע מההערכה הגוברת כלפיו וכלפי המדינה היהודית".

"כשבגין העז להפציץ את הכור העיראקי והמרה את הקו האמריקאי שהורה לו להימנע מהפעולה הזו, הדבר תרם לכבוד כלפי ישראל. באירוע של הממסד הביטחוני בוושינגטון לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, הופיע דיק צ'ייני, מזכיר ההגנה האמריקאי, ואמר 'אני רוצה להודות לישראל שלפני עשור הפציצה את הכור העיראקי וחסכה מאיתנו התמודדות עם כור כזה כעת'", סיפר אטינגר והוסיף כי "גם יצחק שמיר עמד מול המנהיגות האמריקאית והבין איך צריך ראש ממשלה ישראלי לעמוד מול לחץ אמריקאי".

"עמידה בפני לחצים משדרגת את הכבוד של העומד בלחצים גם אם היא פוגעת בפופולאריות", קובע אטינגר ומגדיר את המציאות העכשווית כ"לחצוצון לעומת הלחצים שהיו אז". לדבריו הלחצים מארה"ב אינם משמעותיים כלל ועיקר בעיקר בשל חולשתו הדרמטית של הנשיא אובמה, חולשה המטרידה מאוד את אנשי מפלגתו החוששים לאבדן הרוב בבחירות אמצע הקדנציה הצפויות בנובמבר הקרוב, חשש שמקורו בפופולאריות הירודה של אובמה.

לדברי אטינגר יש להפנים כי "כאשר נשיא אמריקאי חלש בארצו יכולתו ללחוץ בחוץ שואפת לאפס". עוד הוסיף ואמר כי אם יעבור הרוב בסנאט לרפובליקאנים יהפוך אובמה לברווז צולע עד תום כהונתו. "אובמה חייב לשמור על הרוב בסנאט ולשם כך הוא לא יכול להפוך ציבורים גדולים לעוינים נגדו. האהדה לישראל היא מהמכנים המשותפים האחרונים בפוליטיקה האמריקאית ולכן לפחות עד נובמבר על אובמה להלך על קצות האצבעות כשהוא מתבטא כלפי ישראל".

אטינגר הוסיף ותיאר את מערך הכוחות במבנה הממשל האמריקאי, מערך כוחות שבו הקונגרס מנטרל כל מהלך של הנשיא אם אינו מסכים לו כפי שהיה בעבר פעמים רבות. עמדותיו הפרו-ישראליות של הקונגרס מובילות אותו שוב ושוב לבלום סנקציות ואיומים של נשיאים אמריקאיים כלפי ישראל. גם לסוגיה זו הציג אטינגר שורת דוגמאות מההיסטוריה של יחסי ישראל ארה"ב.

בהמשך דבריו בכנס המשיך אטינגר במסעו לניפוץ השד הדמוגרפי, מהלך שהוא מבצע במרוצת השנים האחרונות במרץ רב. אטינגר הציג נתונים סטטיסטיים המלמדים על העלייה הדרמטית בפריון היהודי לעומת הצניחה בפריון הערבי מאז שנות התשעים.

אטינגר ציין כי המציאות כעת היא רוב של 66 אחוזים ליהודים במרחב הכולל את מדינת ישראל ושטחי יהודה ושומרון. בדבריו הדגיש כי הפלשתינים דואגים לנפח את מספרם הדמוגרפי במיליון איש נוספים ומכריזים על אוכלוסייה המונה 2.7 מיליון איש בעוד המציאות היא 1.7 מיליון בלבד.

כמו כן הזכיר אטינגר איומים דמוגרפיים מהעבר הרחוק יותר, איומים שבהם ניסו בכירי הסטטיסטיקה והדמוגרפיה לאיים על הרצל בראשית המאה הקודמת ועל בן גוריון בשנות הארבעים. מול הרצל עמד ההיסטוריון שמעון דובנוב שהגדיר את המדינה היהודית כהזיה וטען שבשנת 2000 על פי התחזיות המוסמכות ביותר יהיו 500 אלף יהודים בין הנהר ובין הים. תחזיות הללו לא הרתיעו את הרצל מהנחת היסוד לציונות המודרנית. "ב-47 עמד בן גוריון מול אותה תופעה. מולו עמדו גדולי הסטטיסטיקה והדמוגרפיה שהציגו מולו תחזיות על המצב הדמוגרפי ב-2001 וטענו שיהיו 30 אחוז מיעוט יהודי בין הנהר ובין הים".

אטינגר מציין כי "השחקן המרכזי", כהגדרתו "הוא העלייה שהיא נפשה ובשרה של המדינה היהודית". לדבריו אל לה לממשלת ישראל לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לעולים שיגיעו מקצוות העולם אלא לפעול באופן מעשי לעידוד עלייה. לטעמו תחזית המדברת על עלייה של חצי מיליון יהודים בעשור הקרוב היא תחזית ריאלית ואף מעודנת לעומת פוטנציאל העלייה שעל ממשלת ישאל לראות לנגד עיניה.

יצוין כי הכנס כולו בו השתתפו למעלה כמאה וחמישים איש מחשמונאים ומישובי הסביבה התקיים בשיתוף התנועה החדשה המוקמת בימים אלה, תנועת 'עם חזק'. האירוע כולו התרחש תוך תחושה קשה של הנוכחים והדוברים סביב כוונת המינהל האזרחי לבצע הרס מבנים בשלושה ישובים ביהודה ושומרון עד סוף השבוע. ראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, רואות בחזון הריבונות מענה כולל להתמודדות מול מגמות הרס מסוג זה, "אי אפשר לרוץ לכל מאחז ולכל שטח חקלאי שנבנה על אדמות מדינה. כדי שהערבים לא ישתלטו צריך פתרון כולל ריאלי ומובנה וזהו חזון החלת הריבונות הישראלית על השטח כולו", אומרות השתיים.

www.inn.co.il

ערוץ 7
אתר החדשות שלך
< div=""></BR<>

הדפסה

 

'American Pressure on Israel?  Perhaps  Just a Smidgeon'…

The former ambassador to Washington plays down the reports about American pressure to make political concessions:

When prime ministers said 'no' they were respected

Translated from the Hebrew Arutz 7 article by Shimon Cohen

 

In last week's conference for the application of sovereignty in Judea and Samaria organized by Women in Green  and Am Chazak,that was held  in Hashmonaim, former Ambassador to Washington Yoram Ettinger presented the proper way for the Israeli government to stand up to any American pressure by being aware of the real political power struggle in the American government.

Ettinger stated that the claims of unbearable American pressure are totally unrealistic. "I say that anyone who says that Israel cannot withstand the an American president's pressure, especially when Israel is faced with existential threats such as a nuclear Iran and Islamic terror, is either very dramatically wrong or is scandalously misleading" says Ettinger, who believes that the claims result from not understanding the American political structure and the regard that the United States grants to its interlocutors.

As he spoke, Ettinger brought up a number of examples from the past in which Israeli prime ministers proved that they have the power to stand up fearlessly to American pressure that was several times stronger than that of today. "In '48 Ben Gurion did not have an army, an economy or demographic strength. The United States imposed a military embargo on Israel even as the British were transferring weapons to the Arab countries. The United States adopted the CIA evaluation according to which the State of Israel had no chance against the Arab countries, and even stated that Ben Gurion would be responsible for a second holocaust within a decade. Ben Gurion's response was 'no' and he declared the State of Israel". Ettinger also mentioned additional examples of Ben Gurion's stand vis a vis the American government when the US demanded that he stop the conquest of the Negev, not apply the law over western Jerusalem and demanded that he take part in negotiations for the transfer of Israeli territory. In these cases as well, Ben Gurion responded with 'No' and acted according to his understanding of the correct way for the young State of Israel to act. The Americans learned to respect the government of Israel at that time. The first American ambassador describes in his book the meetings with the short Jew who dared to say no to every ultimatum of Secretary of State George Marshall, a hero of the Second World War, a man to whom the entire world listened attentively to every word he said. He wrote the book because of his great admiration for Ben Gurion and the idea of the State of the Jews.

Ettinger continued, mentioning the influence of Ben Gurion's statesmanship on American military people. "In light of Israel's stamina and skill in war, the Chief of General Staff called for Israel to be declared an ally."

Prime Minister Levi Eshkol was also pressured by America, threatening that if he carried out a preemptive action the United States would consider supporting Egypt, which was being attacked, but he did not respond to the American pressure and "this did not detract from the growing American respect for him and for the Jewish State."

"When Begin daringly blew up the Iraqi nuclear plant in opposition to the American line instructing him not to carry out this action, it added to the respect for Israel. In an event held by the security establishment in Washington after the Second Gulf War, Dick Cheney, the American Secretary of Defense spoke, saying 'I want to thank Israel, which, a decade ago blew up the Iraqi nuclear plant and saved us from having to deal with such a nuclear plant now", said Ettinger and added that "Yitzhak Shamir also stood up to the American leadership's pressure and understood how an Israeli prime minister must stand persevere when faced with American pressure".

"Standing up to pressures increases respect for the person who stands up to the pressures, even if it harms his popularity", states Ettinger and defines current reality as "very minor pressures compared to the pressures that existed then". According to him, pressures from the United States are insignificant in general and especially in light of the dramatic weakening of President Obama, a weakness that very much concerns the members of his party, who fear, based on Obama's low popularity, that they may lose their majority in the mid-term elections next November.

According to Ettinger we must internalize the fact that "when an American president is weak in his own country, his ability to exert pressure approaches zero outside". He added that if there will be a Republican majority in the senate, Obama will become a lame duck until the end of his term. "Obama must keep the majority in the Senate and that is why he cannot turn great segments of the public against him. The sympathetic feeling toward Israel is one of the last common denominators in American politics and therefore, at least until November Obama must tread very carefully when he speaks to Israel".

Ettinger continues, describing the power struggle in the American governmental structure, a power struggle in which the Congress neutralizes every step that the president takes if it doesn't agree with him, as has happened many times in the past. The Congress' pro-Israel positions have led it to block American presidents' sanctions and threats against Israel again and again. Regarding this matter as well, Ettinger presents several examples from the history of Israel-United States relations.

As part of his speech at the conference, Ettinger continued his ongoing campaign of shattering the demographic myth, a process that he has been carrying out energetically in recent years. Ettinger presented statistical data that tells of a dramatic increase in Jewish fertility and the steep drop in Arab fertility since the seventies.

Ettinger noted that the current reality is a majority of 66 percent for the Jews in the area that includes the State of Israel and the territories of Judea and Samaria. He emphasized that the Palestinians try to inflate their numbers demographically with an additional million people and declare a population of 2.7 million people, while the reality is actually only 1.7 million.

Ettinger also mentioned the demographic threats of the more distant past, threats with which respected statisticians tried to threaten Herzl  in the beginning of the previous century and Ben Gurion in the forties. Against Herzl it was the historian Shimon Dubnov, who defined the Jewish State as a delusion and claimed that in the year 2000, according to the most reliable predictions, there would be at most 500 thousand Jews between the river and the sea. These predictions did not deter Herzl from laying the foundations of modern Zionism. "In '47 ben Gurion stood up against the same phenomenon. Against him stood the great statisticians and demographers who presented predictions of the demographic situation in 2001 with the claim that there would be a 30 percent Jewish minority between the river and the sea".

Ettinger notes that "the central player", as he defines it "is aliyah (immigration to Israel), which is the body and soul of the Jewish State".  According to him the government of Israel must not sit idly and expect the immigrants to come from the ends of the earth, but it must act to encourage aliyah in practical ways. 

In his opinion, aliyah of a half million Jews in the next decade is a realistic prediction and even a conservative one when compared to the potential of aliyah which the government of Israel might see.

Note that more than one hundred and fifty people from Hashmonaim and surrounding communities took part in the conference, which was organized by Women in Green in cooperation with a new movement being formulated currently, the 'Am Chazak' movement. The event took place under the influence of the disturbing consciousness that the speakers and those present had regarding the civil administration's intention to carry out the destruction of buildings in three communities in Judea and Samaria by the end of the week. The heads of Women in Green, Yehudit Katsover and Nadia Matar, see the vision of sovereignty as an inclusive answer to such destructive steps, "We cannot continue to simply  run to every outpost and to every agricultural area built on state land. In order for the Arabs not to take over, we need a general, realistic and structured solution, which is the vision of Israeli sovereignty over the entire area", say the two women.

 

 

 


This email is free from viruses and malware because avast! Antivirus protection is active.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה