יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

Continuing the Vision- ממשיכים בחזון

English translation follows Hebrew text

 

בס"ד

ממשיכים בחזון

נשים בירוק

 

על סדר היום הבינלאומי נמצאת ארץ ישראל ורק ארץ ישראל. העולם מתעניין בשלומם של הערבים רק במקום בו ניתן לנגח את היהודים. סוריה טובלת בנהרות של דם ערבי, הפגנות במצרים מסתכמות בהרוגים רבים, אירופה כולה נשטפת בגל איסלאמי קיצוני המאיים להטביע אותה, המזרח התיכון כולו רועד ונדמה כעומד על בלימה והעולם מואיל בטובו לצייץ כמה גינויי צביעות מיופייפים וממהר לעבור הלאה – אל ה"סכסוך" הבעייתי ביותר בעולם הלא הוא "השטחים", מילה נרדפת לארץ ישראל.

 

מה יש בה בארץ ישראל שמושך כל כך הרבה תשומת לב? מים? מחצבים? מרחבים? נפט? זהב? יהלומים? איך קורה שלמרות כל מה שאין לה ואין בה היא אחת המדינות המשגשגות בעולם בפיתוח תעשיה מודרנית, ברפואה, בחקלאות, בהייטק ועוד?

 

בניה של הארץ שבו לגבולה והפכו מדבר ושממה לארץ נושבת שפירותיה שופעים בצידי הדרכים ובמרכולים, מגדלי ענק גורדים את שחקיה, המדע שלה נרכש בעולם כולו ומפתח ארצות מובילות ועלומות.

 

לאור כל זאת ניתן היה לצפות שתהיה ישראל גאה ובוטחת ביכולותיה, שומרת היטב על גבולותיה ובעיקר מודעת היטב לתפקידה ההיסטורי, אך לעומת זאת דווקא ארץ ישראל היא המונחת על שולחן הדיונים. היא מונחת שם לבדה, מגיניה עייפו ופוליטיקאיה משחקים בה משחק מסוכן. במקרה הגרוע מדובר ב"משחק באש" בלבד, משחק שמחירו יסתכם בשחרור בלתי מוסרי ומסוכן של 104 מחבלים ותו לא – כי "הערבים בסוף יפוצצו הכל ויצילו אותנו מהסכם", אך במקרה הגרוע יותר עלול "המשחק באש" להתדרדר ולהותיר בנו צלקות וכוויות קשות בהרבה.

 

עדיין עולה באפינו ריח הכוויות מסיני, מגוש קטיף, מצפון השומרון ומחברון. בעיניים פקוחות ממשיכים מנהיגינו להוביל את העם היישר אל תוך האש, היישר אל כאבן של הכוויות ממדרגה גבוהה יותר.

 

אבל עדיין לא מאוחר מדי. עדיין ניתן לאחוז בהגה ולשנות את המסלול. אפשר לרדת ממסלול הוויתורים ולעלות סוף סוף למסלול הארץ ישראלי של שמירה על נכסינו ההיסטוריים, מסלול החלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון, מסלול מימוש ריבונותינו ושמירה על זכויותינו בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט כמו גם בגליל, בנגב ובדרום תל אביב.

 

בידינו הבחירה - האם נבחר במסלול המוביל לאובדן ערכי ופיזי חלילה, או שמא נבחר בחזון המוביל אל אותם ערכים שהובילו את החברה הישראלית בימי ראשית הציונות, בהקמת המדינה, בהתיישבות, בייבוש ביצות, בקיבוץ הגלויות, במבצע אנטבה ועוד ועוד.

 

אנו בתנועת 'נשים בירוק' בוחרות להמשיך בפעילות לגאולת קרקעות ושמירה על אדמות המדינה בגבעות יהודה. בד בבד בכוונתנו לקדם קמפיין ארצי להחלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון. לשם כך אנו מחפשים שותפים.

 

האידיאולוגיה שבה עוסק השמאל – קרי לנשל אותנו מארץ ישראל - קודמה במימון בינלאומי אדיר ממדים, תוך התמדה ושימוש בקמפיינים מושקעים ומתוחכמים ובגיבוי מאסיבי של התקשורת. כך הצליח השמאל, בניגוד לעמדות רוב מוחלט של העם שמאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, להחדיר את עמדותיו לתודעה הישראלית כאילו הייתה זו האידיאולוגיה היחידה שניתן ומותר לדון בה. כל חזון אחר שהוצג נדחה על ידי מקדמי 'תיאוריית שתי המדינות' כרעיון הזוי ומופרך.

 

כעת הגיעה העת להתעוררותו של המחנה הלאומי. הגיעה העת להציג את האלטרנטיבה הקובעת באופן בהיר ונחרץ שזו הארץ שלנו, ולעשות זאת באופן מקצועי ונכון.

 

לפני כשלוש שנים החלה תנועתנו לקדם את חזון החלת הריבונות במודעות הישראלית. קיימנו שלושה כנסי ענק בחברון ובירושלים בהשתתפות שרים, חברי כנסת, אישי ציבור ומאות תומכים מרחבי הארץ. בנוסף לכנסי הענק קיימנו בשנה האחרונה מפגשים וכנסים מצומצמים יותר ברחבי הארץ. כעת הגיע הזמן לקמפיין ארצי גדול. קמפיין מושקע לשינוי התודעה, שיוכיח לעם כולו ובעיקר למנהיגיו שאת החלת הריבונות יש וניתן להחיל, בהדרגה ובמקביל לעיסוק אינטנסיבי בעליה, בהתיישבות ובעידוד הילודה היהודית.

 

אם חפצי חיים אנו עלינו לצאת במתקפה ציונית שתבהיר לכולנו את ההכרח בחזרה אל השורשים, אל חזון האמת של ריבונות יהודית מלאה על ארץ ישראל.

 

למען עתידנו ועתיד הדורות הבאים.

 

עדכונים על המשך קמפיין החלת הריבונות ובעיקר על האפיקים בהם יוכל כל אחד ואחת מאתנו להיות שותף למהלך

יפורסמו באתר נשים בירוק, ברשימות האימיילים ובפייסבוק.  אנא כנסו לאתר והירשמו www.womeningreen.org

 

 

 

                                                                         יהודית קצובר ונדיה מטר

התנועה למען עתיד ישראל (נשים בירוק)

www.womeningreen.org

 

 

 

 

                                         Continuing the Vision

 

Yehudit Katsover and Nadia Matar 

 

 

            Eretz Israel, the Land of Israel, is on the international negotiating table. Nothing else. Only Eretz Israel. The world is interested in the welfare of Arabs only where it is possible to attack the Jews. Syria is drowning in rivers of Arab blood, demonstrations in Egypt end with many dead, all of Europe is swept by an extremist Islamic wave that threatens to drown it, the entire Middle East shakes and seems to be hanging by a thread, and the world is so good as to utter a few pretty, hypocritical condemnations, and then quickly goes on as usual - to the "most problematic conflict" in the world - the "territories," a code name for Eretz Israel.

 

            What is in Eretz Israel that draws so much attention?

Water? Mineral deposits? Open spaces? Oil? Gold? Diamonds?

How is it that, despite all that it does not possess, it is one of the most flourishing countries in the world, in the development of modern industry, medicine, agriculture, high-tech?

 

            It's because its children have returned to their G-d given promised land, and transformed the desert and wasteland into a settled land, whose fruits are in abundance on roadsides and in stores, its towers reach to the sky, our science is purchased and advances underdeveloped lands.

 

            In light of all this, Israel should have been proud and certain of its capabilities, guarding its borders well, finely understanding its historical role. But, just look, Eretz Israel is on the negotiating table. It stands there alone, its defenders have grown weary, its politicians, instead of safeguarding it, play a dangerous game with it. In the bad-case scenario, this is just "playing with fire," at the immoral and unbearable cost of releasing 104 terrorists and nothing more - "because in the end the Arabs will torpedo the negotiations and save us from an agreement" as many people wish; and in the even worse-case scenario, this "playing with fire" is liable to leave much more serious burns. We still can smell the stench of the burns from Yamit ,Sinai, Gush Katif, northern Samaria, Hebron. With eyes wide open, our leaders continue to jump into the fire, to receive burns of even higher degree.

 

            It is possible to change course: to leave the path that leads to concessions, and, at long last, to enter the Eretz Israel path of preserving our historical possessions, the path of the application of sovereignty over Judea and Samaria, and the actualization of our sovereignty and the guarding of our rights everywhere - in all of Jerusalem , and especially on the Temple Mount, in Galilee, the Negev, south Tel Aviv.

 

            The choice is in our hands: to choose the path that leads, Heaven forbid, to the loss of values and  physical destruction , or to choose the vision, the path that leads to the values that Israeli society already held dear in the beginnings of Zionism, in the establishment of the State of Israel, in the settlement enterprise, in the draining of swamps, in the ingathering of exiles, in Operation Entebbe....

 

            We in Women in Green choose to continue and increase our activities for the redemption of lands and the guarding of state lands on the hills of Judea. Along with this, we wish to advance a national campaign for the application of Israeli sovereignty over Judea and Samaria. We need partners for this.

 

            The ideology of the left - that is, dispossessing us from Eretz Israel - was advanced with tremendous international financing, with perseverance, by well-planned and sophisticated campaigns, and with massive media support. Thus, despite the opposition of the majority of the people of Israel that believes that the Land of Israel belongs to the people of Israel, the left has succeeded  in infiltrating its positions into the Israeli consciousness, as if this were the only ideology that can, and may, be discussed. Every other vision is dismissed by those who champion the "two-state theory" as being delusional and proven to be wrong.

 

            The time has come for the national camp to awaken. The time has come to present the alternative that states, clearly and decisively, that this is our land, and to do so professionally and correctly.

 

            About three years ago our movement began to advance in the Israeli consciousness the vision of the application of sovereignty. We held three major conferences in Hebron and in Jerusalem, with the participation of government ministers, Members of Knesset, public figures, and hundreds of supporters from throughout Israel. In addition to the major conferences, in the past year we also held smaller meetings and conferences throughout the country. Now the time has come for a large national campaign.

 

A well-planned campaign, that will effect a change in the consciousness, that will show to the people as a whole, and mainly to its leaders, that the application of sovereignty can indeed be implemented, gradually, together with intensive aliyah activity and the encouragement of Jewish births.

 

            If we desire life, we must begin a Zionist offensive that will drive home to all of us the necessity of a return to our roots, to the true vision of full Jewish sovereignty over Eretz Israel.

           

For our future, and the future of coming generations.

 

Yehudit Katsover and Nadia Matar

www.womeningreen.org

 

Updates on the continuation of the campaign for the application of sovereignty, and especially on the channels in which each of us can be a partner in this undertaking, will appear on the Women in Green website, in mailings to the e-mail list, and on Facebook. Please enter the site and register: www.womeningreen.org. We'd appreciate if you could forward this article to your email lists. Thank you.

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה